כשאנחנו היינו צעירים, קצת אחרי צבא, עם המון חלומות, שאיפות ותקוות, היינו קבוצה של כ- 10 חברים ממש טובים, כאלו שנפגשים בפעם בשבוע בדירה השכורה של אחד מאתנו, היינו יוצאים ביחד לבילויים בסופי שבוע, מדברים אחד עם השני בטלפון על בסיס כמעט יום יומי ותמיד אבל תמיד ידענו מה נעשה אחד אצל השני, גם אם לא היינו בקשר ישיר אתו היינו שומעים סיפורים עליו מחבר אחר בקבוצה.

אני זוכרת שאחד מהחלומות היותר פרועים שלנו, היה שנגור כולנו באותו היישוב, חלמנו למצוא קרקע בתולית בנגב ולבנות עלייה ישוב קטן שיתבסס על גידול גפנים והכנת יינות בוטיק (כן חלום פרוע אני יודעת, אבל היינו צעירים, לכן יכולנו להרשות לעצמנו גם את החלומות). ידענו שאנחנו אוהבים אחד את השני, שכולנו בעלי אותה אידיאולוגיה והיינו בטוחים שאם נגור אחד ליד השני, כולנו נהיה מאוד מאושרים.

אבל החיים כמו שהחיים הם, הובילו כל אחד מאתנו לדרכים אחרות, לימודי העיצוב גרמו לחבר טוב לעבור לירושלים שם הוא גם הכיר את אהבת חייו הירושלמית ובעקבותיה הוא השתקע שם, חבר אחר עבר לגרמניה לתקופה של שלוש שנים שנמשכת על פניי יותר מחמש ואילו האחרים ממשיכים להתגורר במרכז כול אחד שקוע בקריירה ובמשפחה שלו.

אילו היינו יודעים אז על האפשרות של קבוצת רכישה, על אפשרות שנוכל כחברים להתאגד יחד לאסוף כספים ולקנות בניין או פרוייקט בנייה אחר, ישנם סיכויים טובים לכך שהיינו הולכים על זה. קודם כל קבוצות רכישה מורידות את העלות של הרכישה, קבוצה היא כוח קנייה הרבה יותר חזק מיחיד ולכן היא מסוגלת להזיז דברים שלא היו קורים אלמלא היא הייתה מתאחדת. קבוצות רכישה יכולות גם להחליט היכן הן רוצות לקנות את הקרקע ולאחר הקנייה למצוא את הקבלן שיבנה בעבורן את הבניין. קבוצות רכישה זוכות גם להקלות מס והן משפיעות בצורה כמעט מוחלטת על העיצוב של הדירות ועל איכות הבנייה.

יכול להיות שכקבוצת רכישה לא היינו קונים קרקע בתולית בנגב ומתחילים לגדל גפנים, אבל אין ספק שהיינו זוכים במותרות של מגורים ליד שכנים אהובים במחירים הרבה יותר טובים.